חוק עבודת נשים (תיקון מס' 58), התשע"ז–2017

חוק עבודת נשים (תיקון מס' 58), התשע"ז–2017 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ג' בתמוז התשע"ז (27 ביוני 2017). החוק קובע כי עובדת המועסקת במשרה מלאה לפי הנהוג במקום עבודתה, תהיה רשאית להיעדר מעבודתה, שעה אחת ביום, בתקופה שבה בן הזוג שוהה בשירות מילואים, וזאת בתנאי שתקופת המילואים של בן הזוג לא תפחת מחמישה ימים רצופים, ולעובדת ילד שטרם מלאו לו 13 שנים. כמו כן, החוק קובע כי מימוש הזכות מותנה בהודעה מראש והצגת אישור שירות המילואים בפני המעסיק ומסמיך את שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לקבוע הוראות נוספות לעניין הודעה כאמור. בנוסף, החוק קובע כי הזכאות להיעדר כאמור לא תתאפשר בימים בהם העובדת נעדרת מעבודתה בשל מימוש הזכות לשעת הורות לפי סעיף 7(ג)(3) לחוק או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין שעת הורות כאמור, או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין קיצור שעות עבודתה בשל הורות. ואולם, אם העובדת זכאית להיעדר מעבודתה פחות משעה אחת ביום בשל הורות כאמור, היא תהיה זכאית להיעדר בשל יציאת בן זוגה למילואים כאמור, ביתרת הזמן עד שעה אחת ביום. עוד קובע החוק כי ראש רשות ביטחון מוסמך, בהחלטה מנומקת בכתב, לקבוע כי הוראה זו לא תחול על חלק מעובדי אותה רשות בשל צורך מבצעי חיוני. ההחלטה כאמור תהיה תקפה עד שבעה ימים והוא רשאי להאריכה בתקופות נוספות שלא יעלו על שבעה ימים כל אחת. בחוק הוגדרה "רשות ביטחון" הכוללת שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות הארצית לכבאות והצלה. יצוין כי ההיעדרות האמורה היא בנוסף על הפסקות על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951 ואין מנכים אותה משכר עבודה. הוראות אלו חלות בהתאמה גם על עובד שבת זוגו שוהה בשירות מילואים, בשינויים המחויבים.