חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים (תיקון מס' 9), התשע"ו-2016

חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998 מסדיר את הנחיות האבטחה הניתנות לגופים שונים, בעיקר גופים ציבוריים. החוק מגדיר שלושה סוגי פעולות אבטחה לגביהן ניתנות הנחיות אבטחה: פעולות אבטחה פיזית; פעולות לאבטחת מידע; ופעולות לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות. לפי התיקון לחוק, סמכות ההנחיה לעניין אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות תועבר מהשב"כ לרשות הלאומית להגנת הסייבר, למעט הנחיית גופי התקשורת, שתישאר בסמכות השב"כ. סמכות ההנחיה לגבי כל אחד מהגופים המנויים בחוק תעבור בהדרגה עד ה-31 ביולי 2017, בצו שיוציא ראש הממשלה. כפועל יוצא מהעברת הסמכות, יוכל ראש הרשות למנות את אחד מעובדי הרשות לקצין מוסמך, וככזה יתאפשר לו, בין היתר, לאשר את מינויו של ממונה מערכות אבטחה חיוניות בגופים המונחים ולהיכנס בכל עת לגוף המונחה כדי לפקח אחר מילוי הנחיותיו. בנוסף, נקבע כי בגופים המונחים על ידי השב"כ גם לעניין אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות וגם לעניין אבטחת מידע, תעבור לרשות גם סמכות ההנחיה לעניין אבטחת מידע. עם זאת, נקבע כי כאשר נותן הקצין המוסמך מטעם הרשות הנחיות בתחום אבטחת המידע, במידע ברמת סיווג של עד "שמור", יינתנו ההנחיות לפי העקרונות שנקבעו בהתאם לחוק השב"כ. ברמות סיווג גבוהות משמור, יינתנו ההנחיות בהתאם להוראות שייתן השב"כ. הסדר נוסף נוגע לסמכויות ההנחיה של מערך הסייבר, המורכב מרשות הסייבר הלאומית וממטה הסייבר. נקבע כי ראש הרשות הלאומית להגנת הסייבר, או מי שהסמיך לכך, ישמש כקצין המוסמך של מערך הסייבר, לעניין אבטחת מידע ואבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות, והוא זה שימנה את ממונה הביטחון והמאבטחים במערך. ההסדר נקבע כהוראת שעה עד ה-31.12.2018.